על מותגים וסקרי שוק
מיתוג הוא מילה מנצחת מזה מספר עשורים. היא מגיעה בצורות שונות על פי אופנות משתנות. בכל פעם מחדש נעשה ניסיון כן ואמיתי לייצר עבור הצרכן דימוי שיוכל להזדהות איתו. המיתוג נתפס במידה רבה כתהליך בו נוצר ייצוג של אישיות המוצר. בין שהמוצר הוא חפץ דומם ובין שהמוצר הוא בן אנוש או יישות משפטית כמו חברה או תאגיד, המיתוג מעניק להם פנים ושם. מאחורי הפנים והשם הצרכן משער שישנה אישיות אליה הוא יתייחס כאשר ירכוש את המוצר או השירות. כל שמותג, הפנים והשם, יעוררו הזדהות רבה יותר אצל הצרכן כך רב הסיכוי שהוא אכן יבצע בסופו של דבר רכישה.
אולם, דא עקא, מושגים כמו מיתוג או אישיות המוצר הם מושגים מופשטים מאוד. עליהם להכיל קשר כלשהו אל המוצר בו זמנית עם הפניה ללקוח. הלקוח מצידו הוא יישות ממשית שמוסרת את פרטי האשראי שלה על מנת לבצע רכישה. מדוע על הלקוח לרכוש מוצר שיש לו אישיות? כיצד מושג מופשט מתקשר עם צרכן בשר ודם המבצע רכישה ממשית?
העידן הנוכחי מובל על ידי פסיכולוגיה בין אישית, התייחסותית. בבסיס הרעיון הבין אישי עומדת ההנחה כי האדם בנוי כך שהוא מכוון על בני אנוש כמוהו. לפיכך יצירת אישיות עבור מוצר משפרת את הקשר האפשרי בין האדם למוצר. אנחנו נפגשים כל פעם מחדש עם אנשים שאנחנו אוהבים. לכן אנו נרכוש כל פעם מחדש את אותם המוצרים. אנחנו ממחפשים קשר אנושי עם אנשים שמוצאים חן בעיננו, לכן אנו נרכוש מוצרים חדשים שמוצאים חן בעיננו. ההיגיון הפסיכולוגי הבין אישי מוביל אם כן ליצירה של מותג.
כאשר אנחנו מגיעים למסיבה בה אנשים אינם מוכרים לנו אנו מעריכים את מידת הרצון שלנו להיות איתם בקשר. המוח מבצע ההערכה זו במהירות עצומה ומנתח דימויים חזותיים, צלילים, מחשבות, רגשות, תחושות בטן, וזכרונות עבר רלוונטיים ומגיע בסופו של דבר להחלטה פשוטה מאוד: להתקרב או להתרחק. ככל שמדובר בהחלטה בין אישית, היא נעשית באופן לא מודע ברובו ואינו נהיר לנו, אך לרוב תואם את דרישתנו. אולם, כאשר נרצה לבוא ולנתח האם כדאי לנו לרכוש מוצר לדרך בה נעשה ניתוח זה חשיבות גדולה. אם נוכל לזהות את המרכיבים הקריטיים והמשקל שהצרכן מייחס לכל אחד מהם בקבלת ההחלטה שלו האם לשלוח יד אל המדף או לא, נוכל לתכנן ולבנות מותג שימשוך את ויקרב את הצרכן אליו.
אחת הדרכים השגורות לבצע זאת היא באמצעות סקרי שווק. סקרים אלו לרוב בוחנים את מערכת העמדות, הרגשות וההתנהגות שלנו ביחס למוצר ולמותג, כל אחד מהם בנפרד (אם יש תקציב לכך). דרך נוספת בה לא נדון במאמר זה היא באמצעות קבוצות מיקוד.
סקרי שווק מבוססים על תפיסת עולם ששלטה בעולם הפסיכולוגיה באמצע המאה ה- 20. תפיסת העולם הזו הניחה שהאדם הוא יצור שהתנהגותו ניתנת לחיזוי. חיזוי התנהגות מבוסס על גורמי דחיה ומשיכה מודעים עליהם האדם יכול לדווח. למשל, העמדות של אדם בנושא אקולוגיה ישפיעו בהכרח על הנכונות שלו להשתמש במוצרים מתכלים, או, למשל, העמדות כלפי בריאות ישפיעו על הצריכה של מוצרים שתוייגו כבריאים. אף שבמשך הזמן התגלה כי הקשר הישיר בין עמדות להתנהגות הוא למעשה רופף, פותחו מודלים מורכבים יותר המבוססים על הנחת הבסיס הזאת: לאדם יש יכולת לדווח באופן מודע על אופן קבלת ההחלטות הצרכניות שלו. משתנים חדשים רבים נכנסו ויצאו: דימויים, דיווח על רגשות, מוטיבציות, הנאה, תיאורי חוויה וכו’.
לקראת סוף המאה ה- 20 התברר כי מרבית ההחלטות האנושיות מתקבלות באופן לא מודע. במקרים רבים הפרט מקבל החלטה ורק לאחר מכן מנמק אותה. אף שהנימוק הניתן לאחר מעשה נראה כמה שהוביל באופן “הגיוני” להחלטה למעשה ההחלטה אינה רציונאלית. החלטה לא רציונאלית משמעותה – שלא היגיון צרוף הוביל אליה אלא מערכת שיקולים אחרת בלתי מודעת ברובה.
אם מערכת קבלת ההחלטות הינה בלתי מודעת כיצד אם כן מועילים סקרי שווק? לכאורה, מרגע שנמצא כי הנחת הבסיס עליה מבוססים סקרי השווק השונים אינה תקיפה אין סיבה משמעותית לערוך סקרים. הסקרים לא יכולים לסייע למנהל השיווק לבנות מותג.
מתברר שסקרי שווק ככלי לקבלת החלטות מיתוג אינם לחלוטין מיותרים. סקרים אלו יכולים לשמש למטרות נוספות. למשל, הם יכולים לשמש ככלי לבחינה של החלטות מיתוגיות. סקרים הנעזרים בשיטות סטטיסטיות מתוחכמות יכולים למצוא מאפיינים נסתרים על פיהם מסווגים הצרכנים מותגים באותה הקטגוריה, אף שהצרכנים לא דיווחו עליהם בעצמם. דוגמא נוספת, לשימוש בסקרי שיווק היא בקבלת מידע נוסף על התנהגות צרכנית ולא על עמדות צרכניות. גם כאן תוך שימוש בשיטות סטטיסטיות נחשף ה”לא מודע” של קהל הצרכנים וניתן לבחון את מגמות הצריכה שלו. השימוש בשיטות סטטיסטיות מתוחכמות מאפשר לאיש השיווק לאתר גורמים אחרים מאלו שהצרכן מצהיר עליהם כמניעים להתנהגות צרכנית.
אם נסכם זאת באופן פרקטי, הרי שעל מנהל השיווק, מנהל המוצר, התקציבאי או הפלנר לשאול את עצמו 4 שאלות:
1. מהי מטרת הסקר?
2. האם מבנה הסקר תואם את המטרה?
3. האם ניתוח הסקר יחשוף את מערכת היחסים עם המותג?
4. האם ניתוח הסקר יחשוף את הגורמים הלא מודעים להתנהגות הקניה של הצרכן?